התעוררנו מוקדם וכבר ב8 היינו מוכנים לתזוזה, עמית טען שחסר אוויר בגלגל הקדמי, זה שהיה ספייר והוחלף אתמול, אבל לא נורא, הוחלט שבתחנת הדלק הראשונה נבדוק אוויר בגלגלים, ובכן כשהגענו לתחנת הדלק לאחר נסיעה של כ 30 מייל (כ 45 ק"מ), הבחנו שבגלגל חסר הרבה אוויר, בחיפושינו אחר מקום לבדיקת האוויר הבחנו שממש יש פנצ'ר והגלגל יושב על הג'אנט, ובכן התברר שהספייר גם הוא היה מפונצ'ר, מה שאומר שלמעשה נסענו ללא גלגל ספייר מסיאטל ועד עכשיו!
נו... טוב... התקשרנו שוב למוקד ומסתבר שבדיוק עכשיו המחלץ יצא לתקן פנצ'ר למישהוא והוא יוכל להתפנות אלינו עוד כ 3 עד 4 שעות, ביקשנו כי ישלח מישהוא שרק ימלא אוויר בגלגל ואז נוכל להגיע אליו לסדנא, אבל לא היה לו את מי לשלוח, חלמאות זו הסיסמא באמריקה הגדולה, מסתבר שהמשאית לתיקון גלגלים לא יצאה בכלל לשטח אלא הם השתמשו במנוף שלה לצורכי הסדנא אבל לא רצו להפסיק את העבודה מכיוון שהמוקדן לא טרח להסביר כי מדובר בתקר קדמי ושאין יכולת לזוז עם הרכב, בסופו של דבר הגיע בעל הסדנא ראה במה מדובר חזר לסדנא והביא את המשאית מילא אוויר בגלגל ונסענו לסדנא שלו שם הוחלף הצמיג וכן תוקן התקר שהיה בגלגל הספייר. כל הסיפור ערך כ 4 שעות נוספות על אתמול. (תיקון הפנצ'ר נעשה בדיוק כמו אצלינו עם אותן מכונות). מה שמעניין בכל הסיפור זה שלמלא אוויר בגלגלים עולה כסף ובנוסף בכל תחנה שבה מתקן למילוי אוויר אמנם גם עובד (מעט מאוד תחנות דלק מחזיקות מתקן שכזה וגם אם יש הוא בדרך כלל מקולקל), אין שעון לבדיקת לחץ האוויר בגלגל בשביל זה כל נהג צריך להחזיק אצלו מד לחץ אוויר - זוכרים את המדידים האלו שהיינו מחזיקים עד שנות ה 70? אז כאלה בדיוק... כי באמריקה המפותחת והגדולה אין שעוני מדידה במתקנים!!! טוב אז התקר תוקן והאוויר בכל הגלגלים נמדד ויצאנו לדרך...
הגענו לוינסקונסין בשעה 17:00 נרשמנו בקמפינג הקרוב לעיר, חיברנו את כל האינסטרומנטים, ויצאנו לטיול רגלי בעיר Dells (בספר רשום כי הקמפינג מרוחק 2 מייל מהעיר והפקידה טענה שזה בערך רבע מייל - הספר ניצח...), נכנסנו למסעדה (כמעט היחידה שפתוחה בעיר), אכלנו חטיפי גבינה בבצק בירה ממש אבל ממש טעים, ועוד סטייק, התפוצצנו וחזרנו לקראוון, היום סוף סוף הלכנו קצת...
בתמונות רואים את עמית מעשן סיגר מולא בקרם אגוזים, וגם תמונות של הצבעים של העצים מאדום דרך צהוב ועד ירוק.
תמונות בדרך לויסקונסין
נו... טוב... התקשרנו שוב למוקד ומסתבר שבדיוק עכשיו המחלץ יצא לתקן פנצ'ר למישהוא והוא יוכל להתפנות אלינו עוד כ 3 עד 4 שעות, ביקשנו כי ישלח מישהוא שרק ימלא אוויר בגלגל ואז נוכל להגיע אליו לסדנא, אבל לא היה לו את מי לשלוח, חלמאות זו הסיסמא באמריקה הגדולה, מסתבר שהמשאית לתיקון גלגלים לא יצאה בכלל לשטח אלא הם השתמשו במנוף שלה לצורכי הסדנא אבל לא רצו להפסיק את העבודה מכיוון שהמוקדן לא טרח להסביר כי מדובר בתקר קדמי ושאין יכולת לזוז עם הרכב, בסופו של דבר הגיע בעל הסדנא ראה במה מדובר חזר לסדנא והביא את המשאית מילא אוויר בגלגל ונסענו לסדנא שלו שם הוחלף הצמיג וכן תוקן התקר שהיה בגלגל הספייר. כל הסיפור ערך כ 4 שעות נוספות על אתמול. (תיקון הפנצ'ר נעשה בדיוק כמו אצלינו עם אותן מכונות). מה שמעניין בכל הסיפור זה שלמלא אוויר בגלגלים עולה כסף ובנוסף בכל תחנה שבה מתקן למילוי אוויר אמנם גם עובד (מעט מאוד תחנות דלק מחזיקות מתקן שכזה וגם אם יש הוא בדרך כלל מקולקל), אין שעון לבדיקת לחץ האוויר בגלגל בשביל זה כל נהג צריך להחזיק אצלו מד לחץ אוויר - זוכרים את המדידים האלו שהיינו מחזיקים עד שנות ה 70? אז כאלה בדיוק... כי באמריקה המפותחת והגדולה אין שעוני מדידה במתקנים!!! טוב אז התקר תוקן והאוויר בכל הגלגלים נמדד ויצאנו לדרך...
הגענו לוינסקונסין בשעה 17:00 נרשמנו בקמפינג הקרוב לעיר, חיברנו את כל האינסטרומנטים, ויצאנו לטיול רגלי בעיר Dells (בספר רשום כי הקמפינג מרוחק 2 מייל מהעיר והפקידה טענה שזה בערך רבע מייל - הספר ניצח...), נכנסנו למסעדה (כמעט היחידה שפתוחה בעיר), אכלנו חטיפי גבינה בבצק בירה ממש אבל ממש טעים, ועוד סטייק, התפוצצנו וחזרנו לקראוון, היום סוף סוף הלכנו קצת...
בתמונות רואים את עמית מעשן סיגר מולא בקרם אגוזים, וגם תמונות של הצבעים של העצים מאדום דרך צהוב ועד ירוק.
תמונות בדרך לויסקונסין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה